עששת היא בעיה דנטלית שכיחה הנגרמת מהרס של אמייל השן, בשל הצטברות חיידקית. רבים מאיתנו נוהגים לחשוב שזו מחלה שתוקפת בעיקר ילדים. למעשה היא לא פוסחת על אף גיל, ונפוצה מאוד גם בקרב מבוגרים. נסיגת חניכיים לדוגמה, היא אחד מהגורמים המובהקים למחלה בגיל מבוגר יותר.
מכאב מציק, חורים בשיניים ועד הרס מוחלט של השן– הבעיות שמביאה איתה עששת הן חמורות למדי, והכרחי למנוע אותן בהקדם. ככל שעושים זאת מוקדם יותר, כך ניתן לבלום את חומרת הפגיעה בשן.
מה הם הגורמים לעששת?
החומצה הנוצרת על ידי החיידקים בחלל הפה מפרקת את המינרלים בשכבת האמייל. החומצה ממיסה את חומר השן. אך כיצד זה נגרם?
היגיינת פה לקויה: אי צחצוח הולם ושימוש קבוע בחוט דנטלי באופן קבוע מזמינים הצטברות פלאק על השיניים, מה שעלול בסופו של דבר להוביל לריקבון.
צריכה גבוהה של סוכר: החיידקים בפה ניזונים מסוכר ומייצרים חומצות שעלולות לשחוק את אמייל השן.
יובש בפה: לרוק בפה שלנו תפקיד חשוב. הוא עוזר לנטרל את החומצות המיוצרות על ידי חיידקים ולשטוף חלקיקי מזון. חוסר ברוק יכול גם הוא להגביר את הסיכון למחלה.
מזונות ומשקאות חומציים: צריכה גבוהה של מזונות ומשקאות עתירי חומצה מובילים לשחיקת אמייל השיניים, מה שהופך אותן לרגישות יותר לעששת.
גנטיקה: כמו במצבים רפואיים רבים, גם כשזה נוגע למחלות הפה והחניכיים הגנטיקה משחקת תפקיד. כך, אנשים מסוימים עשויים להיות מועדים יותר לחלות בה בשל המבנה הגנטי שלהם.
מספר פנים לעששת
נהוג לסווג את סוגיה השונים של המחלה על פי מיקומה בשן וההיקף שלה.
עששת שורשים- שורש השן לא מכוסה באמייל, ולכן הוא חשוף יותר לנזקים של המחלה. כאשר מתרחשת נסיגת חניכיים, הנגרמת לרוב עקב הזדקנות או מחלת חניכיים, היקף הרקמה סביב השן יורד משמעותית. כך משטחים אלו הופכים חשופים ורגישים יותר לשחיקה מחומצה.
עששת סגרית- עששת המתחילה מהחרירים והחריצים שבזגוגית החיצונית של השן, בעיקר השיניים האחוריות. היא מתפשטת אל הדנטין- השכבה האמצעית של השן ולבסוף אל מוך השן, השכבה הפנימית ביותר.
עששת במשטחים הבין-שיניים- מתרחשת בנקודת החיבור בין שתי שיניים.
עששת משטחים חלקים- סוג זה של המחלה מתרחש על המשטחים השטוחים והחלקים בצידי השיניים, ונגרם בדרך כלל מהגיינת פה לקויה והצטברות חיידקית.
הסיבוכים האפשריים של עששת
עששת לא מטופלת עלולה להוביל לסיבוכים רבים. ביניהם:
כאב ורגישות בשיניים: ככל שהעששת מתקדמת ומגיעה לשכבות הפנימיות של השן, היא עלולה לגרום לכאבים, רגישות לחום ולקור ולקשיים ותחושת אי נוחות בזמן אכילה.
זיהום: אם הריקבון מגיע למוך השן, המכיל עצבים וכלי דם, יתפתח זיהום כואב העלול להתפשט לחלקים אחרים בגוף- אף למוח וללב במקרים מסוימים.
איבוד שן: ישנם מקרים בהם המחלה התקדמה כה עמוק לתוך השן, עד ששורש השן ניזוק באופן בלתי הפיך. במקרים כאלו, אין מנוס מלעקור את השן ולהשתיל שן מלאכותית במקומה.
איך מטפלים בעששת?
אופי ודרכי הטיפול בעששת תלויים במידת החומרה שלה. בשלבים המוקדמים, רופא השיניים ימליץ על טיפול בפלואוריד וחומרי איטום שונים. עם התקדמות המחלה, ייתכן שיהיה צורך בסתימות ואף בטיפול שורש. במקרים קשים יותר, אין ברירה אלא לעקור את השן מהיסוד ולהשתיל שתל דנטלי.
בשורה התחתונה, חשוב מאוד לטפל בעששת בהקדם כדי לא להגיע למצבים רפואיים מסובכים יותר שעלולים להדרדר ולהשפיע עמוקות על הבריאות שלכם. הקפידו על הגיינת פה ראויה, צמצמו צריכת מזון ומשקאות ממותקים וחומציים וודאו שאתם עורכים בדיקות שיניים אצל הרופא באופן תדיר- כפעמיים בשנה. מדובר בהרגלים פשוטים ובעלי יישום שיעניקו לכם שיניים בריאות ואיכות חיים טובה לאורך זמן.
