מחקרים מצאו: פיית השיניים קיימת! (במוחם של מיליוני ילדים ברחבי העולם)

דורות של ילדים שנפלו להם השיניים גדלו על ברכיה, שמחו לקבל ממנה מתנות, פתקים, ולפעמים, באופן אירוני במקצת, אפילו ממתקים. בבגרות, רובם יבחרו לגדל עליה גם את ילדיהם שלהם. מי היא פיית השיניים? מה סוד הקסם שלה? היכן ומתי היא נולדה ומה תפקידה בתרבות וביחסים בין הורים לילדים? הכינו את השרביטים והיכונו להמריא עם מסדר הכנפיים של שיני החלב!

מי את פיית השיניים?

פיית השיניים היא דמות אגדית דמיונית שהומצאה על ידי הורים כדי לרכך ולהפוך את תופעת נפילת שיני החלב אצל ילדיהם לחיובית ומשמחת. על פי האגדה, הפייה מתגנבת בלילה לבתים של ילדים שנפלו להם השיניים ונותנת להם כסף או מתנות בתמורה לשיניים שמונחות מתחת לכרית רגע לפני השינה.

כך, אירוע נפילת השן הופכת לנקודת ציון חגיגית ומשמחת, שנותנת לילד תשומת לב ומעוררת בו תחושה של גאווה והישג.

מחקרים מצאו כי למרות שינויים מסוימים באופי הדמות, פיית השיניים קיימת בתרבויות שונות ומרוחקות ברחבי העולם, כולל מדינות מערב אירופה, צפון אמריקה וגם דרום ומרכז אמריקה.

במערב אירופה, במדינות כמו צרפת, בלגיה ושוויץ, לדוגמא, לא מדובר בפייה, אלא בעכבר קטן, שנקרא בצרפתית: "La petite souris". במדינות דרום אמריקה, העכברון קיבל שם משפחה והוא מכונה "העכברון פרז" (או בספרדית: "ratoncito Pérez).

מזל טוב! פייה נולדה

המנהג להחליף את שיני החלב בכסף או מתנות החל בימי הביניים, ככל הנראה במאה ה-13 (!) באיזור צפון אירופה ומתואר לראשונה באוסף כתבים מהמאה הזו המתעד את המסורות הנורדיות, הנקרא באיסלנדית "אדה".

אמונות תפלות ואגדות נוספות נקשרו בימי הביניים לשיניים של ילדים. באנגליה, למשל, ילדים חונכו לשרוף את שיני החלב שלהם, כדי לחסוך סבל בעולם הבא. בסקנדינביה, שיני חלב של ילדים נחשבו כמביאות מזל טוב, ולוחמים נהגו לקשור אותם סביב צווארם כהגנה.

הגלגול העכשווי של מסורות אלו לרעיון של "פיית השיניים" תועד לראשונה ב- 1908 בשיקגו דיילי טריביון, במאמר שהציג את הפייה והמליץ לאמהות לאמץ אותה כדרך לשכנע את ילדיהם לעקור את השן.

ציירי לך כנף! איך נראית פיית שיניים?

רובנו מדמיינים "פייה" כמו שציירו לנו אותה בדיסני, קטנטנה, זוהרת, עם כנפיים שקופות ושרביט קסומה ביד. מעניין לגלות שמראה הפייה ומינה אחידים ברוב התרבויות בהן היא קיימת, למרות ריחוקן הגיאוגרפי אחת מהשניה.

במחקר שנערך ב-1984, רוב מוחץ מהנשאלים, 74% ענו שהפייה היא דמות נשית עם כנפיים. כששאלו את עורכת המחקר מה לדעתה הסיבה, היא הסבירה : "טיפוס הפיה הבסיסי הוא של טינקרבל, עם הכנפיים והשרביט. אבל יש גם פיות יותר מבוגרות ואפילו כמה אנשים שחושבים על פיית השיניים כגבר, ארנבת או עכבר".

במחקר שבדק ספרות ילדים ויצירות אמנות בנושא פיית השיניים, הפייה תועדה גם כילד עם כנפיים, דרקון, בלרינה מעופפת, שני גמדים, איש מכונף המעשן סיגר, ואפילו דוב.

פיות שיניים משקיעות – מה נהוג לתת?

לאורך ההיסטוריה, גודל וסוג הפרס שהפייה השאירה השתנה לפי המדינה, מצבה הכלכלי של המשפחה, סיפורים של הילדים אודות מתנות שהפייה השאירה לחבריהם, מידת היצירתיות של ההורים וגורמים נוספים. בסקר שנערך ב-2013 ע"י חברת כרטיסי האשראי ויזה, נמצא שהילד האמריקני מקבל בממוצע 3.70$ על כל שן.

בארץ, קיים מגוון רחב של מתנות שהילד יכול לקבל, החל מפתק מתוק עם ברכה, דרך כסף מזומן, משחק, ואפילו שיחת טלפון מיוחדת מהפייה (ההורים שומרים מספר טלפון של חברה המתחזה לפייה תחת השם "פיית השיניים" ואפילו מצרפים תמונה של פייה. כשהיא מתקשרת מעבירים אותה לילד הנרגש, שמקבל ממנה ברכה).

הורים משקיעים במיוחד מקשטים את המתנה בנצנצים שמוסיפים לה טאץ' קסום, מסמנים טביעות רגליים קטנטנות בחדר, או כותבים על פתק קטנטן, המתאים לגודלה המדומיין של הפייה.

הורים, ילדים ופיות שיניים

כשהשן של הילד מתחילה להתנדנד בפעם הראשונה, זה הזמן להתחיל לחשוב על פיית השיניים. אם אתם נהניתם מהמנהג כילדים, ואפילו אם ההורים שלכם בכלל לא השתמשו במנהג, אבל נראה לכם כיף לחגוג עם הילד את עניין נפילת השיניים, אין סיבה שלא להכניס קצת קסם לחיים. וזה מוכח מחקרית.

כשבדקו עם ילדים שכבר גילו שפיית השיניים לא אמיתית, 75% מהם דיווחו שהם בכל זאת אהבו את הרעיון ונהנו מהמנהג, 20% היו נייטרלים ורק כ- 3% מהם אמרו שהם לא ימשיכו עם זה בעתיד, כשיהיו להם ילדים משלהם.

לפיית השיניים יש גם ערך בהקשר של החוויה המשותפת וה"משחק" שחולקים ההורים והילדים. החיבור בין מה שההורה חווה כילד וההעברה של המסורת הלאה, יוצרת מימד מיוחד של קירבה ואמפתיה. פיית השיניים מאפשר להורה להסביר ולתווך לילד ערכים של עצמאות והתבגרות, בצורה משחקית ומהנה.

כשהקסם פג – מתי ואיך לספר את האמת?

כהורים, אתם מכירים הכי טוב את הילד שלכם, והזמן הנכון לספר לו תלוי במידת הבגרות ורמת ההבנה שלו. ככלל, כדי לחסוך מבוכה מהילד, עדיף שההורה יספר לילד שהפייה לא אמיתית מאשר שהילד יגלה על כך מחברים. אם הוא מתחיל לשאול אתכם שאלות מתחכמות על קיומה של הפייה והופך מודע יותר וספקני יותר בקשר אליה, זה הזמן לספר לו את האמת. אם יש לו אחים קטנים, בבוא הזמן הוא כנראה ישמח לשתף פעולה איתכם ועם הפייה בסבב חדש של אגדה וקסם.